סיפור – חכאיה

תאור כללי:
עמותת סיפור – חכאיה הוקמה ב – 2017 על ידי אנשי עסקים, אקדמאים ואנשי חינוך שהשתתפו בכתיבת הספר "להכיר את הנרטיב ההיסטורי של האחר" ("הספר הירוק"). להערכתנו פתרון הסכסוך הישראלי – פלסטיני הוא תהליך ארוך טווח שידרוש מעורבות פעילה של הציבור הרחב בשני הצדדים, ציבור שיאמין בערך השלום ו"ידחוף" את מנהיגיו לפשרות היסטוריות. אנו מבקשים להתמקד בתחום של חינוך לשלום, תוך מתן דגש לרעיון הדו נרטיבי. שאיפתנו היא להפיץ תכנים מתוך "הספר הירוק" (להכיר את הנרטיב של הצד האחר, בהוצאת PRIME) במגוון מסגרות, לפנות למובילי דעה ולעשות שימוש בכל ערוצי התקשורת הקיימים, והכול במטרה להניע ציבורים רבים ככול האפשר, בשני העמים, לפעילות אקטיבית ולשיתופי פעולה.

עמותת קשת – קהילה | תרבות | סביבה – מצפה רמון

תאור כללי:
מצפה רמון, היא בירת מרחב הר הנגב והיישוב המבודד בישראל. העיירה ממוקמת על שפת מכתש רמון, מוקפת נופי בראשית מרהיבים ושמורות טבע מדבריות. במצפה רמון חיים כ-5,500 תושבים בלבד, בני מגוון קהילות, המהוות מיקרו-קוסמוס של החברה הישראלית כולה. בני המקום – צברים, עולים חדשים, חילונים, דתיים, עבריים ובדואים, חיים ויוצרים יחד מרחב השראה מדברי ייחודי. הבידוד ומיקום העיירה בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית של ישראל, יוצרים אתגרים בתחומי קהילה, סביבה, חינוך ותרבות . עמותת קשת הוקמה בשנת 1999 על-ידי קבוצת תושבים מקומיים, ומהווה מסגרת תומכת ליוזמות ולפרויקטים, המקדמים פתרונות לאתגרים אלה ובכך תורמים להעצמת קהילה מאוחדת ופיתוח הר הנגב כמרחב משגשג ובר-קיימא. במהלך השנים הוכיחה עמותת קשת את הכוח העצום שיש לתושבים המוכנים להקדיש מזמנם ומרצם כדי להפוך, את מצפה רמון ומרחב הר הנגב, לבני-קיימא המתקיימים בהרמוניה עם סביבתם המדברית. מעורבות חברי העמותה, בפרויקטים שונים במרחב, משמעותית ומזמנת שיתופי פעולה נרחבים והשקה בין תחומי העיסוק של העמותה. בזכות המוניטין שיצא לה כמחוללת שינוי חברתי וסביבתי, זוכה העמותה להכרה ותמיכה נרחבות בקרב המגזרים הממשלתי והחברתי, ופועלה מהווה דוגמא ומופת למנהיגות אזרחית מקומית.

ביסמילה: לימוד חברתי בין-דתי

תאור כללי:
יש קונצנזוס רחב בישראל שטוען שהדת היא הסיבה העיקרית לקונפליקט בין יהודים למוסלמים. אבל המסורת היהודית אומרת דבר הפוך: "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם", ובקוראן כתוב: "לא שלחנוך כי אם להביא רחמים על שוכני העולמים". במסגרת המיזם אני מעביר הרצאות חד פעמיות או סדנאות לימוד מתמשכות על הקשרים בין יהדות לאסלאם, מפרסם תכנים מקוריים בפייסבוק, ומפתח פרוייקטים חינוכיים.

חינוך ישראלי

מחנכים לדמוקרטיה

תאור כללי:
נוכח הפגיעות הנמשכות והמתעצמות במשטר הדמוקרטי ובעצמאות החינוך הממלכתי הוקמה תנועה של אנשי חינוך ישראליים, יהודים וערבים – מחנכים לדמוקרטיה. התנועה קוראת לאנשי חינוך להתגייס להגנה על הדמוקרטיה ועל החינוך הממלכתי. התנועה קוראת למחנכים ומחנכות, ראשי רשויות מקומיות וארגונים ויוזמות בחברה האזרחית, ושותפים לדרך להצטרף ל: • מאבק חירום אזרחי-חינוכי להגנת הדמוקרטיה, שלטון החוק ועצמאות בית המשפט העליון. • דרישה להשוואת המעמד החוקי של החינוך הממלכתי לזה של הממלכתי-דתי מבחינת האוטונומיה הפדגוגית והמועצה העצמאית שמנהיגה אותה. • הקמה מיידית של מועצה ציבורית עצמאית לחינוך הממלכתי. • "מתייצבים בחינוך הממלכתי" – פעילות ציבורית במוסדות חינוך ובשלטון המקומי לחיזוק מרכיבי הזהות של החינוך הממלכתי, ברוח מגילת העצמאות, מטרות החינוך 2000, ודוחות קרמניצר-שנהר.

המרכז לחינוך הומניסטי

תאור כללי:
המרכז לחינוך הומניסטי, אשר נוסד על-ידי רעיה קליסמן, פועל בבית לוחמי הגטאות מאז 1995 בתמיכת משרד החינוך ובשיתוף פעולה עם מוזאון השואה בוושינגטון. המרכז פרץ דרך בגישתו להוראת השואה ובפעולתו החינוכית הייחודית: השואה נלמדת כמשבר היסטורי המזמין עיסוק בדילמות חברתיות ואנושיות בעלות אופי אוניברסלי. הנחת היסוד שלנו היא כי התמודדות עם נושא השואה מובילה להבנת חשיבותם של ערכים הומניסטיים ודמוקרטיים ומקנה כלים לשיפוט מוסרי ואחריות אזרחית. אדישות לסבלו של האחר או לפגיעה בזכויות האדם מסכנת את קיומה של כל חברה. אנו מאמינים כי התמודדות עם נושא השואה מעלה שאלות יסוד של קיום המין האנושי ודמות האדם, יכולה לקרב לבבות, לחבר בין אנשים בעלי תרבות ורקע שונים ולהבהיר את המשותף ביניהם. • הפעילויות מותאמות לצרכי הקהילה ממנה באים הלומדים. • עקרון הבחירה: ההשתתפות בכל התהליך היא מתוך בחירה אישית חופשית. • תהליך מתמשך: סדנאות, סמינרים וקבוצות הבוגרים ברצף תהליכי המאפשר הפנמה ויצירת קשרים משמעותיים. • הדרגתיות: התהליך מתחיל במסגרת קבוצת האם ההומוגנית והחד-תרבותית ומתפתח בהדרגה למסגרת רב-תרבותית, המאפשרת דיאלוג פלורליסטי. • צוות רב-תרבותי ובין-תחומי: צוות המרכז כולל אנשי חינוך יהודים וערבים מנוסים בהנחיית. • קבוצות רב-תרבותיות; עדים, מחנכים ומורים בעלי ניסיון מתחומים שונים.

מרכז פרס לשלום ולחדשנות

תאור כללי:
מרכז פרס לשלום ולחדשנות, המציין 22 שנות פעילות בעלת הד ומשמעות, נוסד בשנת 1996 ע"י נשיאה התשיעי של מדינת ישראל, שמעון פרס ז"ל, במטרה לקדם את שגשוגה של מדינת ישראל, לטפח ולהפיץ את החדשנות הישראלית, ולסלול את הדרך לחיים משותפים ולשלום בר קיימא בין כלל אזרחיה, ובינה לבין שכנותיה

חדר מורים – לזכר שירה בנקי

תאור כללי:
'חדר מורים לזכר שירה בנקי' הינה תכנית השתלמות שנתית מוכרת ע"י משרד החינוך ומיועדת למורות ומורים, אנשי ונשות חינוך בירושלים המחנכים את דור העתיד של העיר. אנו רואים במורות ובמורים דמויות מפתח וגיבורי תרבות המהווים עבור התלמידות והתלמידים דוגמא אישית בכל מגזר וקהילה. ביכולתם של מורות ומורים לחולל שינוי בייחס של תלמידיהם אל ה"אחר" תוך דגש על התמודדות עם גזענות ודעות קדומות. ההתנסות האישית של המורות והמורים במפגש עם ה"אחר" תסייע להם להיות ערניים לגזענות, לקדם סובלנות ולשנות את האקלים של החיים המשותפים בארץ. במהלך התכנית, המורים עוברים תהליך עומק בו הם חוקרים את זהותם האישית, המקצועית, והתרבותית ומשוחחים על אתגרים חינוכיים משותפים. ההתנסות במפגש עם ה'אחר' נעשית בכלים מגוונים כדוגמת תיאטרון, אומנות וצילום וכוללת סיורים משותפים בעיר ירושלים. המפגשים מאפשרים היכרות אישית בלתי אמצעית ושיתוף נרטיבים היוצרים, לפני הכול, קרבה אנושית וחברית ותחושה של שותפות במשימה החינוכית. דרך התכנית הקמנו קהילת מורים אקטיבית שפועלת יחד דרך פרויקטים משותפים למען חיבורים בין הקהילות השונות ולמען חיים משותפים בעיר תוך הטמעת ערכים של כבוד, סובלנות ותקווה.

מצמיחים – להפחתת האלימות בבתי הספר

תאור כללי:
רקע: תלמידי ישראל תופסים את אחד המקומות הראשונים בעולם המערבי ברמת הניכור שהם חשים כלפי חבריהם וכלפי האחר, נתון שמוסבר על ידי חוסר קבלה של האחר, חוסר אמון במוסדות פוליטיים וחברתיים, ותפיסה נמוכה מאוד של הוגנות על-ידי הציבור הישראלי. מציאות זו משתקפת יומיום בחייהם של תלמידים: בכיתה, ברשתות החברתיות, בשעות הפנאי ובחיבור לקהילה. ישראל אם כן, אולי יותר מכל, זקוקה למנהיגות ומנהיגים צעירים מחברים ומייצרים שיח וגישור במצבי קונפליקט ומשבר, צעירים אשר הפגינו בפועל את יכולתם לחולל לכידות חברתית בסביבתם. נערות ונערים שהביאו לביטוי את יכולת הלכידות, ידרשו לסייע ב"ניווט" של ספינת החברה הישראלית בעשורים הבאים. הם יובילו את הספינה בבטחה לנמל הבית המשותף שלה מתוך הכרה וכבוד בזהותו של הזולת, תחושת אחריות משותפת, חתירה לשוויון והוגנות ומתוך שאיפה לכינון פסיפס ישראלי משותף המהווה מקור עוצמה. חזון: נערות ונערים אשר קהילתם הצביעה עליהם בתור מחוללי הלכידות יפעלו יחד כנבחרת בזירות בית ספריות וקהילתיות שונות, מתוך מטרה להעלות את רמת הלכידות בתוך קהילת חייהם ולהפחית ביטויים של ניכור באמצעות הקנייה וחיזוק של מיומנויות אישיות. פעולתם תביא לעליה בתחושת השייכות שלהם ושל סובביהם לכיתה, למוסד הבית ספרי ולקהילה ותבסס מסד של כלים העולים מהשימוש בשטח של טכניקות להתמודדות עם גילויי הדרה, זרות וחוסר אכפתיות

תאטרון זיקית, עמותת אדם נוף בית בגליל

תאור כללי:
'זיקית' – בית לאומנות במה חזותית הוא תאטרון רב-תחומי ורב-תרבותי מהגליל, המקיים הצגות לילדים ולמבוגרים. ההצגות מבוססות על שימוש באמצעים חזותיים-ויזואליים ומיעוט במלל, כגון בובות, חפצים, מוזיקה, תנועה, משחקי תאורה ועוד. הצגות הילדים הן בעברית וערבית. המייסד והמנהל האמנותי הוא פבלו אריאל. אנשי הצוות הם תושבי הגליל ומייצגים את הפסיפס האנושי שבו. התאטרון מופיע באולם הבית לקהל הרחב ובפני קבוצות מאורגנות של הורים וילדים, נשים, גמלאים, צוותים, מנהלים ועוד. התאטרון מפיק ומקיים מזה 3 שנים את 'בובות בצפון' – הפסטיבל הדו-לשוני לתיאטרון בובות, היחיד מסוגו. פעילות 'זיקית' יוצא גם להופעות חוץ ברחבי הארץ ובעולם. הצגות התאטרון השתתפו בפסטיבלים בינלאומיים וזכו בפרסים רבים לאורך השנים.